שאלון חרדה: מה בודקים ואיך קוראים את הציון

מי שמחפש "שאלון חרדה" נמצא בדרך כלל ברגע מסוים. משהו כבר לא מרגיש רגיל, הדאגה נמשכת יותר מדי זמן, או שמישהו קרוב אמר "אולי כדאי שתבדוק את זה". השאלון נראה כמו דרך לקבל תשובה בלי לפנות לאף אחד, ובלי להחליט עדיין שיש בעיה.

שאלוני סינון יכולים לעזור, בתנאי שמבינים מה הם עושים ומה הם לא עושים. המאמר הזה מסביר מה בודקים השאלונים המקובלים, איך לקרוא תוצאה, איפה הם מטעים, ומה עושים עם המידע הזה אחר כך.

מה שאלון סינון עושה, ומה לא

שאלון סינון הוא כלי שנועד לזהות אנשים שכדאי שיעברו הערכה מקצועית. הוא שואל על תסמינים בתקופה מוגדרת, ומתרגם את התשובות לציון. ציון גבוה אומר "כדאי לבדוק לעומק". ציון נמוך אומר "כרגע אין סימן חזק". זה הכול.

שאלון אינו אבחנה. הוא לא יודע אם הדופק המהיר נובע מחרדה או מבלוטת התריס, אם חוסר השקט קשור לתקופה קשה או לדפוס של שנים, או אם הדאגה היא חלק מדיכאון. הוא גם לא רואה את ההקשר: אדם שעובר מלחמה, פיטורים או מחלה של הורה יכול לקבל ציון גבוה מסיבות מובנות לגמרי.

השאלון הנפוץ ביותר: GAD-7

אחד הכלים המוכרים ביותר לסינון חרדה הוא שאלון בן שבעה פריטים שנקרא GAD-7. הוא פותח לזיהוי חרדה כללית, ובפועל משמש גם כסימן כללי לרמת החרדה. הוא נמצא בשימוש נרחב במרפאות ובמחקר, והוא קצר מספיק כדי למלא בשתי דקות.

השאלון מתייחס לשבועיים האחרונים, ושואל באיזו תדירות הופיעו כמה תופעות. לכל פריט יש ארבע תשובות: בכלל לא, כמה ימים, יותר ממחצית הימים, וכמעט כל יום. הן מקבלות ציון מאפס עד שלוש.

הנושאים שהשאלון בודק, בניסוח חופשי:

• תחושת עצבנות, חרדה או דריכות.
• קושי לעצור את הדאגה או לשלוט בה.
• דאגה מוגזמת לגבי דברים שונים.
• קושי להירגע.
• חוסר שקט עד כדי קושי לשבת במקום.
• רגזנות או נטייה להתעצבן בקלות.
• פחד שמשהו נורא עומד לקרות.

איך קוראים את הציון

סכום התשובות נע בין אפס לעשרים ואחת. בספרות המקצועית מקובל לחלק כך:

• 0 עד 4: חרדה מינימלית.
• 5 עד 9: חרדה קלה.
• 10 עד 14: חרדה בינונית.
• 15 עד 21: חרדה חמורה.

ציון של עשר ומעלה משמש לרוב כסימן שכדאי לפנות להערכה מקצועית. אבל שימו לב לשני דברים. ראשית, השאלון מכוון לחרדה כללית, ולכן אדם עם פוביה ממוקדת או חרדה חברתית יכול לקבל ציון נמוך ועדיין לסבול מאוד. שנית, השאלון לא שואל על המחיר בחיים, וזה אולי המדד החשוב ביותר.

שאלונים לסוגים אחרים של חרדה

כי חרדה אינה דבר אחד, יש שאלונים ממוקדים לכל סוג. אנשי מקצוע משתמשים בהם לפי מה שעולה בשיחה:

• חרדה חברתית. שאלונים ששואלים על פחד והימנעות ממצבים כמו דיבור מול קהל, פגישת זרים או אכילה מול אחרים. ראו חרדה חברתית.
• הפרעת פאניקה. שאלונים שבודקים את תדירות ההתקפים, את הפחד מההתקף הבא ואת ההימנעות. ראו התקף חרדה, מה עושים.
• חרדת בריאות. שאלונים על דאגה ממחלה ועל בדיקות חוזרות. ראו חרדת בריאות.
• חרדה ומצב רוח יחד. שאלונים קצרים מאוד שמשלבים שני פריטים של חרדה ושניים של מצב רוח, שימושיים כסינון ראשוני במרפאה.

הסקירה של הסוגים עצמם נמצאת במאמר סוגי חרדה.

הציון עונה על השאלה כמה. הוא לא עונה על השאלה למה, וזו השאלה שהטיפול צריך לענות עליה.

שלוש שאלות ששווה לשאול במקביל

מעבר לשאלון, יש שלוש שאלות פשוטות שעוזרות לראות את התמונה המלאה. הן לא מדורגות, והן לא מחליפות הערכה, אבל הן מדויקות מאוד בזיהוי מתי כדאי לפנות.

1. כמה זמן זה נמשך? ימים אחרי אירוע קשה זה דבר אחד. חודשים זה דבר אחר.
2. ממה אני נמנע בגלל זה? מקומות, אנשים, שיחות, בדיקות, הזדמנויות. הימנעות היא הסימן הכי חשוב לכך שהחרדה כבר מעצבת את החיים.
3. מה זה עושה לשינה, לעבודה ולקשרים? כשהתשובה היא "הרבה", אין צורך בציון כדי להחליט לבקש עזרה.

איפה שאלונים מטעים

• מצב רגעי. שאלון שמולא ביום רע במיוחד ישקף את היום הזה. שווה למלא שוב בעוד שבוע ולראות אם התמונה עקבית.
• הסתרה מעצמנו. אנשים שחיים עם חרדה שנים מתרגלים אליה, ולא תמיד מזהים כמה היא נוכחת. "זה פשוט מי שאני."
• תסמינים גופניים. דופק מהיר, רעד, עייפות וחוסר שקט יכולים לנבוע מבעיות גופניות, מתרופות, מקפאין או מחוסר שינה. זו אחת הסיבות לפנות לרופא המשפחה ולא רק לשאלון.
• שאלונים לא מתוקפים. ברשת יש הרבה "מבחני חרדה" שנבנו בלי שום בדיקה מדעית. אם אין מקור, אין סיבה לסמוך על הציון.

סימנים שלא מופיעים בשאלון

חרדה לא תמיד נראית כמו דאגה. אצל חלק מהאנשים היא מתבטאת בעיקר בגוף או בהתנהגות, ואז שאלונים שמתמקדים במחשבות מפספסים אותה. שווה לשים לב לדברים האלה:

• כאבי בטן, בחילות או שלשולים לפני אירועים, בלי סיבה רפואית שנמצאה.
• מתח קבוע בלסת, בכתפיים או בגב, חריקת שיניים בלילה, כאבי ראש מתחיים.
• קושי להירדם בגלל "ראש שלא נכבה". ראו מחשבות מרוצות בלילה.
• עצבנות וקוצר רוח כלפי הקרובים, שמגיעים ממערכת עצבים דרוכה כל הזמן.
• שליטה ותכנון יתר: צורך לדעת כל פרט מראש, קושי עם שינויים של הרגע האחרון.
• הרגלים שמרדימים: שתייה כדי להירגע, גלילה עד השעות הקטנות, אכילה רגשית. ראו אכילה רגשית.

אם אתם מזהים כמה מאלה, גם ציון נמוך בשאלון לא אומר שאין כאן חרדה. הוא אומר שכדאי לספר על התמונה המלאה, ולא רק על התשובות.

חרדה אצל ילדים ומתבגרים

אצל ילדים חרדה מתבטאת לעיתים קרובות בגוף ובהתנהגות יותר מאשר במילים: כאבי בטן בבוקר של יום לימודים, התפרצויות לפני מעברים, סירוב ללכת למקומות, שאלות חוזרות לגבי מה יקרה. יש שאלוני סינון ייעודיים לילדים ולהורים, אבל הם מתאימים לשימוש במסגרת מקצועית. אם אתם מודאגים, פנו לרופא הילדים או ליועצת בבית הספר. ראו גם ויסות רגשי אצל ילדים.

קיבלתי ציון גבוה, מה עכשיו

קודם כול, נשימה. ציון גבוה אינו גזר דין. הוא מידע, והוא אומר שמה שאתם מרגישים אמיתי ושיש לו כתובת. חרדה היא מהמצבים שמגיבים הכי טוב לטיפול.

1. קבעו תור לרופא המשפחה. ספרו מה אתם מרגישים ומה הציון. הרופא יכול לשלול גורמים גופניים ולהפנות לטיפול נפשי דרך הקופה.
2. חפשו טיפול מתאים. לטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש את הביסוס הרחב ביותר לרוב סוגי החרדה. לחלק מהאנשים מתאים גם טיפול תרופתי, בהחלטה עם רופא. ראו טיפול תרופתי בחרדה.
3. התחילו בינתיים מהבסיס. שינה, תנועה, צמצום קפאין ואלכוהול, ותרגול נשימה יומי. הם לא מחליפים טיפול, והם מורידים את נקודת המוצא. ראו תרגילי נשימה לחרדה.
4. ספרו למישהו. חרדה נוטה להסתתר. אדם אחד שיודע, מקל.

קיבלתי ציון נמוך, אבל עדיין לא טוב לי

זה קורה, ולא בגלל שאתם מגזימים. ייתכן שהשאלון לא מתאים לסוג החרדה שלכם, שמה שאתם חווים קשור יותר למצב רוח, לשחיקה או לעומס, או שהקושי אמיתי אבל עוד לא בעוצמה שהשאלון מודד. בכל המקרים האלה מותר לפנות לעזרה. אין סף מינימלי לקבלת תמיכה.

המידע כאן כללי. הציונים המצוטטים מקובלים בספרות המקצועית, והם נועדו לסינון בלבד. אבחנה נעשית רק על ידי איש מקצוע, בשיחה שרואה את כל התמונה.

שאלות ותשובות

מה נחשב ציון גבוה בשאלון GAD-7?

הציון נע בין 0 ל-21. מקובל ש-5 עד 9 מצביע על חרדה קלה, 10 עד 14 על בינונית, ו-15 ומעלה על חמורה. ציון של 10 ומעלה משמש לרוב כסימן לפנות להערכה מקצועית.

האם אפשר לאבחן חרדה לפי שאלון באינטרנט?

לא. שאלון הוא כלי סינון בלבד. הוא לא רואה את ההקשר, לא שולל סיבות גופניות ולא מבדיל בין סוגי חרדה. אבחנה נעשית רק בשיחה עם איש מקצוע.

קיבלתי ציון נמוך אבל קשה לי, מה עושים?

פונים לעזרה בכל זאת. ייתכן שהשאלון לא מתאים לסוג הקושי, או שהקושי קשור למצב רוח, לשחיקה או לעומס. אין סף מינימלי לקבלת תמיכה.