טיפול תרופתי בחרדה: מה חשוב לדעת לפני שמתחילים

"כדורים נגד חרדה" הוא אחד החיפושים הנפוצים סביב חרדה, ומאחוריו עומדות שאלות שונות מאוד. יש מי שחושש שהרופא ימליץ על תרופה ורוצה להבין במה מדובר. יש מי שכבר מקבל טיפול ולא בטוח שהוא עובד. ויש מי שמרגיש שהוא לא מחזיק מעמד ומחפש משהו שיעזור עכשיו.

המאמר הזה לא מחליף רופא, ולא נועד לעזור לבחור תרופה. הוא נועד לתת תמונה כללית ומדויקת: אילו קבוצות של תרופות משמשות לטיפול בחרדה, מה ההבדלים ביניהן, למה חלקן לוקחות זמן, ומה חשוב לשאול לפני שמתחילים ולפני שמפסיקים.

האם בכלל צריך תרופה

לא תמיד. לרוב הפרעות החרדה יש שני מסלולי טיפול מבוססים: טיפול פסיכולוגי, ובעיקר טיפול קוגניטיבי התנהגותי, וטיפול תרופתי. יש אנשים שמתאים להם מסלול אחד, ויש שמשלבים. השיקולים העיקריים הם עוצמת החרדה, כמה היא פוגעת בתפקוד, מה ניסיתם בעבר, האם יש גם דיכאון, מה זמין לכם, ומה ההעדפה שלכם.

בפוביות ממוקדות, למשל, הטיפול המומלץ ברוב המקרים הוא פסיכולוגי ולא תרופתי. ראו פוביות. בחרדה כללית, בהפרעת פאניקה ובחרדה חברתית, שני המסלולים נחשבים אפשריים. על ההבדלים בין הסוגים כתבנו בסוגי חרדה.

תרופה יכולה להוריד את הווליום של החרדה. היא לא מלמדת מה לעשות כשהיא מופיעה. לכן אצל רבים השילוב עובד טוב מכל אחד לבד.

הקבוצות העיקריות

נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI ו־SNRI

למרות השם, התרופות האלה הן הבחירה התרופתית הראשונה ברוב ההנחיות המקצועיות לטיפול ממושך בחרדה כללית, בהפרעת פאניקה ובחרדה חברתית. הן פועלות על מערכות המוליכים העצביים סרוטונין, ובחלקן גם נוראדרנלין.

• הן לא עובדות מיד. ההשפעה על החרדה מופיעה בדרך כלל אחרי כמה שבועות, ולעיתים נדרשים שישה שבועות ויותר כדי לראות את מלוא ההשפעה.
• בהתחלה יכולות להופיע תופעות לוואי כמו בחילה, כאב ראש, הפרעות שינה, ולפעמים עלייה זמנית בחרדה או בחוסר שקט. אצל רבים הן נחלשות אחרי השבועות הראשונים. לכן רופאים נוטים להתחיל במינון נמוך ולהעלות בהדרגה.
• הן אינן ממכרות במובן של צורך להעלות מינון או תשוקה, אבל הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמינים לא נעימים. לכן מפסיקים בהדרגה ובליווי רופא.
• יש תופעות לוואי שכדאי לדבר עליהן בפתיחות, כמו שינויים בחשק המיני, שינויים במשקל ותחושת קהות רגשית. אם הן מופיעות, יש לרוב מה לעשות: לשנות מינון, להחליף תרופה, או לשקול מחדש.

בנזודיאזפינים

זו הקבוצה שאנשים מכירים כ"כדורי הרגעה". הן פועלות מהר, תוך דקות עד שעה, ומורידות חרדה באופן מורגש. בדיוק בגלל זה, הן גם הקבוצה שדורשת הכי הרבה זהירות.

• סיכון לתלות. בשימוש יומי ממושך הגוף מתרגל, נדרש מינון גבוה יותר לאותה השפעה, והפסקה יכולה לגרום לתסמיני גמילה, כולל חרדה חזקה יותר מזו שהייתה בהתחלה.
• ישנוניות והאטה. פוגעות בריכוז ובתגובה, ולכן יש זהירות בנהיגה ובהפעלת מכונות. אצל מבוגרים הן קשורות גם לסיכון לנפילות.
• שילוב מסוכן עם אלכוהול, עם משככי כאבים אופיואידים ועם תרופות מרדימות אחרות.
• הן עלולות לחזק הימנעות. אם כל מצב מלחיץ מלווה בכדור, המוח לא לומד שהוא יכול לעבור אותו בלעדיו.

לכן ההמלצה המקובלת היא שימוש קצר טווח או נקודתי, למשל בתחילת טיפול בנוגד דיכאון עד שהוא מתחיל לעבוד, או במצבי משבר. הפסקה אחרי שימוש ממושך צריכה להיעשות בהדרגה ובליווי רופא.

תרופות נוספות

• פרגבלין. מאושרת בחלק מהמדינות לטיפול בחרדה כללית. יש לה פוטנציאל לשימוש לרעה אצל חלק מהאנשים, ולכן גם היא דורשת מעקב.
• בוספירון. משמשת בחלק מהמדינות לחרדה כללית. אינה ממכרת, ופועלת גם היא רק אחרי כמה שבועות.
• הידרוקסיזין. אנטי היסטמין בעל השפעה מרגיעה, שמשמש לעיתים לטיפול קצר טווח. גורם לישנוניות.
• חוסמי בטא. מפחיתים תסמינים גופניים כמו דופק מהיר ורעד. רופאים רושמים אותם לעיתים לשימוש נקודתי לפני הופעה או הרצאה. הם לא מטפלים בחרדה עצמה, ואינם מתאימים לכל אחד, למשל לחלק מהאנשים עם אסתמה או עם בעיות לב מסוימות.

לגבי נוגדי דיכאון אחרים: לא כל נוגד דיכאון מתאים לחרדה. יש כאלה שדווקא עלולים להגביר חוסר שקט אצל חלק מהאנשים. זו בדיוק הסיבה שהבחירה נעשית עם רופא שמכיר את התמונה המלאה.

שאלות ששווה לשאול את הרופא

1. למה דווקא התרופה הזאת, ומה החלופות, כולל טיפול פסיכולוגי.
2. תוך כמה זמן אמורים לראות שינוי, ומתי נחליט שהיא לא עובדת.
3. מה תופעות הלוואי השכיחות, ואילו מהן מחייבות לפנות מיד.
4. האם יש התנגשות עם תרופות אחרות שאני נוטל, עם אלכוהול או עם תוספי מזון.
5. האם זה בטוח בהריון או בהנקה, אם זה רלוונטי. ראו חרדה בהריון.
6. כמה זמן ממשיכים, ואיך מפסיקים כשמגיע הזמן.

כמה זמן לוקחים

ההנחיות המקובלות ממליצות לרוב, אחרי שיש שיפור משמעותי, להמשיך בטיפול עוד תקופה, לעיתים חצי שנה עד שנה, כדי להפחית את הסיכון לחזרה. ההחלטה משתנה מאדם לאדם. הפסקה מוקדמת מדי, מיד כשמרגישים טוב, היא אחת הסיבות הנפוצות לחזרת התסמינים.

מה עושים כשזה לא עובד

לא כל תרופה מתאימה לכל אדם, ולעיתים קרובות התרופה הראשונה אינה זו שנשארים איתה. זה לא כישלון של המטופל ולא של הרופא, זה חלק מהתהליך. כמה סיבות נפוצות לכך שטיפול לא עוזר, ומה אפשר לבדוק:

• לא עבר מספיק זמן. בנוגדי דיכאון, שבועיים או שלושה לרוב אינם מספיקים כדי לשפוט.
• המינון נמוך מדי. לפעמים נדרשת העלאה הדרגתית, בליווי הרופא.
• נטילה לא סדירה. דילוג על מנות, או הפסקות "כשמרגישים טוב", פוגעים ביעילות וגורמים לתנודות.
• האבחנה צריכה עדכון. לפעמים מה שנראה כחרדה הוא חלק מדיכאון, מהפרעה טורדנית, מתגובה לטראומה או ממצב גופני.
• גורמים מחזקים שלא טופלו. שינה מועטה, אלכוהול, קפאין רב, או הימנעות שממשיכה לחזק את הפחד.
• צורך בשילוב. אצל רבים, הוספת טיפול פסיכולוגי היא שמזיזה את התמונה.

אם אתם מרגישים שהטיפול לא עוזר, או שתופעות הלוואי קשות, ספרו לרופא במפורש ובמילים ברורות. "זה לא עובד לי" או "זה פוגע לי באיכות החיים" הם משפטים שהרופא צריך לשמוע כדי לשנות משהו.

ומה עם שימוש "לפי הצורך"

יש אנשים שמקבלים מרשם לתרופה מהירה לשימוש נקודתי, ומגלים שהם לוקחים אותה יותר ויותר. זה סימן חשוב לשים אליו לב ולדבר עליו, לא סיבה לבושה. זה בדיוק המקום שבו כדאי לבחון יחד עם הרופא טיפול ארוך טווח, כך שהכדור המהיר לא יהפוך לפתרון הקבוע.

מיתוסים נפוצים

• "תרופה תשנה לי את האישיות." המטרה היא הפוך, שהאישיות תחזור לתפקד בלי שהחרדה תנהל אותה. אם אתם מרגישים קהות או ניתוק, ספרו לרופא, זו תופעת לוואי שאפשר לטפל בה.
• "אם אני צריך תרופה, אני חלש." חרדה משפיעה על הגוף ועל המוח. לטפל בה בכלים רפואיים זה לא יותר חולשה מלטפל בכל מצב אחר.
• "כדור אחד ביום ואני מסודר." לתרופה יש תפקיד חשוב, אבל שינה, תנועה, צמצום אלכוהול וקפאין ולמידת כלים להתמודדות משפיעים מאוד על התוצאה. ראו תרגילי נשימה לחרדה ואלכוהול ומצב רוח.
• "טבעי זה בטוח." גם צמחים ותוספים יכולים להשפיע ולהתנגש עם תרופות. ספרו לרופא על כל מה שאתם לוקחים.

מאיפה מתחילים

רופא המשפחה יכול להעריך, לשלול סיבות גופניות, להתחיל טיפול או להפנות לפסיכיאטר. אם עוד לא עשיתם זאת, שאלון סינון כמו זה שתיארנו בשאלון חרדה יכול לתת לשיחה נקודת פתיחה מסודרת.

המידע במאמר כללי ונועד להסביר, לא להמליץ. כל החלטה על טיפול תרופתי צריכה להתקבל עם רופא, על סמך המצב האישי שלכם.

שאלות ותשובות

תוך כמה זמן תרופה נגד חרדה מתחילה לעבוד?

נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI ו-SNRI מתחילים להשפיע על החרדה בדרך כלל אחרי כמה שבועות, ולעיתים נדרשים שישה שבועות ויותר למלוא ההשפעה. תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים פועלות תוך דקות עד שעה, אך מתאימות לשימוש קצר.

האם כדורים נגד חרדה ממכרים?

בנזודיאזפינים עלולים לגרום לתלות בשימוש יומי ממושך. נוגדי דיכאון אינם ממכרים במובן הזה, אך הפסקה פתאומית שלהם עלולה לגרום לתסמינים לא נעימים, ולכן מפסיקים בהדרגה עם רופא.

האם אפשר לטפל בחרדה בלי תרופות?

כן. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול מבוסס לרוב סוגי החרדה, ובפוביות ממוקדות הוא לרוב הבחירה הראשונה. אצל רבים השילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי עובד טוב מכל אחד לבד.