סוגי חרדה: איך מזהים איזו חרדה יש לכם

"יש לי חרדה" הוא משפט שמכסה טווח רחב מאוד של חוויות. אדם אחד מתכוון לדאגה שלא נגמרת לגבי הכול, אחר מתכוון להתקף פתאומי באמצע הסופר, ושלישי מתכוון לכך שהוא לא מסוגל להרים טלפון לאדם שהוא לא מכיר. שלושתם צודקים, ושלושתם מתארים משהו שונה.

ההבחנה בין סוגי החרדה אינה עניין אקדמי. היא קובעת מה מזין את המעגל, איזה כלי יעבוד ואיזה דווקא יחמיר, ולמה עצה שעזרה לחבר לא עוזרת לכם בכלל. המדריך הזה עובר על הסוגים המוכרים, מה מאפיין כל אחד, ואיך מתחילים לזהות את הדפוס שלכם.

קודם כול, מה משותף לכולם

חרדה היא מערכת אזעקה. תפקידה לזהות סכנה ולהכין את הגוף לפעולה: הדופק עולה, הנשימה מתקצרת, השרירים נדרכים והקשב מצטמצם אל האיום. במצב תקין האזעקה נדלקת כשיש סיבה ונכבית כשהסיבה חולפת. הרחבנו על המנגנון הגופני במאמר תגובת הילחם או ברח.

בכל הפרעות החרדה משהו במנגנון הזה מתכייל לא נכון. האזעקה נדלקת מול דברים שאינם מסוכנים באמת, או נשארת דלוקה הרבה אחרי שהסכנה עברה, או נדלקת בעוצמה שלא עומדת ביחס למה שקורה. ומה שהופך חרדה רגילה להפרעה הוא לא העוצמה לבדה, אלא המחיר: כמה זמן היא גוזלת, ממה אתם נמנעים בגללה, ועד כמה היא פוגעת בעבודה, ביחסים ובשינה.

יש עוד מכנה משותף אחד, והוא החשוב ביותר להבנה: הימנעות. כמעט בכל סוג של חרדה, הדרך הטבעית להוריד את הפחד היא להתרחק ממה שמעורר אותו. זה עובד מיד, ובדיוק בגלל זה זה מחזק את הבעיה. המוח לומד שהדבר מסוכן ושההימנעות היא שהצילה.

ההבדל בין הסוגים הוא לא כמה חזק מפחדים. ההבדל הוא ממה מפחדים, ומה עושים כדי לא להרגיש את זה.

חרדה כללית

בחרדה כללית הדאגה אינה ממוקדת בדבר אחד. היא עוברת מנושא לנושא: הבריאות של ההורים, הכסף, הילדים, העבודה, מה יקרה אם. כשנושא אחד נרגע, מופיע אחר במקומו. אנשים מתארים את זה כרעש רקע קבוע, או כתחושה שאסור להם להירגע כי אז משהו יתפספס.

לצד הדאגה מופיעים לרוב סימנים גופניים שקטים ומתמשכים: מתח בכתפיים ובלסת, עייפות, קושי להירדם, עצבנות, קושי להתרכז. בגלל שאין כאן התקף דרמטי, הרבה אנשים חיים כך שנים ולא קוראים לזה חרדה. הם פשוט "דאגנים".

מה שמזין את המעגל הוא האמונה שהדאגה מועילה, שהיא סוג של הכנה או שמירה. המדריך המלא נמצא בחרדה כללית, ועל המנגנון של הדאגה עצמה בדאגנות ומחשבות טורדניות.

הפרעת פאניקה

התקף פאניקה הוא גל פתאומי של פחד עז שמגיע לשיאו תוך דקות. דופק דוהר, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד, לחץ בחזה, ולעיתים תחושה של ניתוק או פחד למות או להשתגע. מי שעבר התקף ראשון מגיע פעמים רבות למיון, משוכנע שמדובר בהתקף לב.

התקף בודד עדיין אינו הפרעת פאניקה. ההפרעה מתחילה כשמתפתח פחד מההתקף הבא. האדם מתחיל לסרוק את הגוף, להימנע ממקומות שבהם קרה התקף, לא לצאת בלי מים או תרופה, ולא להתרחק מבית חולים. הפחד מהפחד הופך לבעיה המרכזית.

על מה עושים ברגע עצמו כתבנו במדריך התקף חרדה, מה עושים. חשוב לדעת שכאב בחזה, קוצר נשימה חריף או תסמינים חדשים מצדיקים בדיקה רפואית, לפחות בפעם הראשונה. חרדה אינה מבטלת את הצורך לשלול סיבה גופנית.

חרדה חברתית

בחרדה חברתית הפחד המרכזי הוא מהערכה שלילית של אחרים. להיראות מגוחך, להסמיק, לומר משהו טיפשי, שיראו שאתם לחוצים. המצבים הקשים משתנים מאדם לאדם: לדבר מול קבוצה, לאכול מול אחרים, לפנות לזר, לדבר בטלפון, להיכנס לחדר מלא.

זה שונה מביישנות. ביישנות היא סגנון, והיא נרגעת ככל שמכירים. חרדה חברתית נשארת גם מול אנשים מוכרים, והיא מלווה בניתוח ארוך אחרי כל אינטראקציה, בחזרה בראש על כל משפט ובהימנעות שמצמצמת את החיים. המדריך המלא נמצא בחרדה חברתית.

פוביה ספציפית

פוביה היא פחד חזק וממוקד מדבר מסוים: גבהים, טיסות, כלבים, חרקים, מחטים, דם, מעליות. האדם יודע לרוב שהפחד מוגזם, וזה לא עוזר. המפגש עם הגירוי, ולפעמים רק המחשבה עליו, מעורר תגובה מלאה.

פוביות הן מהסוגים הנפוצים ביותר, והן גם מהסוגים שמגיבים הכי טוב לטיפול. הכלי המרכזי הוא חשיפה הדרגתית ומתוכננת, כזו שמלמדת את המוח מחדש שהדבר אינו מסוכן. פירטנו במאמר פוביות: מה זה ואיך מטפלים.

אגורפוביה

למרות השם, אגורפוביה אינה פחד משטחים פתוחים דווקא. זה פחד ממצבים שבהם יהיה קשה לצאת או לקבל עזרה אם משהו יקרה: תחבורה ציבורית, קניונים, תורים, גשרים, או פשוט להיות לבד מחוץ לבית. היא מופיעה פעמים רבות לצד הפרעת פאניקה, כשהאדם מתחיל להימנע מכל מקום שבו "יקרה לי התקף ואין לאן לברוח".

במקרים קשים המעגל מצטמצם עד שהבית הוא המקום הבטוח היחיד. זה לא קורה בבת אחת, אלא בצעדים קטנים של ויתור, ולכן חשוב לזהות את הדפוס מוקדם.

חרדת פרידה

אצל ילדים חרדת פרידה היא שלב התפתחותי מוכר. היא הופכת לבעיה כשהיא נמשכת מעבר לגיל הצפוי או כשהיא חזקה עד שהילד לא מסוגל להיפרד לגן, לבית הספר או לשינה. מה שפחות ידוע הוא שחרדת פרידה מופיעה גם אצל מבוגרים: דאגה מתמדת שמשהו יקרה לבן הזוג או לילדים, צורך לדעת כל הזמן איפה הם, וקושי אמיתי כשהם רחוקים.

על הצד של ילדים וויסות רגשי כתבנו במאמר ויסות רגשי אצל ילדים.

ומה עם חרדת בריאות, OCD וטראומה

יש כמה מצבים שנשמעים כמו חרדה ומרגישים כמו חרדה, אבל בספרי האבחון מסווגים בנפרד. זה לא משנה את הסבל, אבל זה משנה את הטיפול.

• חרדת בריאות. דאגה מתמשכת שיש או תהיה מחלה קשה, עם בדיקות חוזרות שמרגיעות לזמן קצר. הרחבנו בחרדת בריאות.
• הפרעה טורדנית כפייתית. מחשבות חודרניות שמעוררות מצוקה, ופעולות או טקסים שנועדו להוריד אותה. החרדה כאן מחוברת לטקס, והטיפול שונה.
• תגובה לטראומה. אחרי אירוע מאיים, זיכרונות חודרניים, דריכות, קפיצות מרעש והימנעות מתזכורות. חשוב לפנות לאנשי מקצוע שעובדים עם טראומה.
• חרדה קיומית. לא אבחנה, אלא חוויה אנושית של מפגש עם שאלות גדולות. כתבנו עליה במאמר חרדה קיומית.

איך מתחילים לזהות את הדפוס שלכם

לפני שמחפשים שם, שווה לאסוף מידע. שבועיים של רישום קצר, שלוש שורות ביום, מלמדים יותר מכל שאלון. רשמו את שלושת הדברים האלה:

1. מה הדליק את זה. מצב, מחשבה, תחושה גופנית, או כלום שאפשר לזהות.
2. ממה פחדתי שיקרה. שיראו אותי, שאחלה, שמשהו יקרה למישהו, שאאבד שליטה.
3. מה עשיתי כדי שזה יירד. יצאתי, בדקתי, שאלתי, נמנעתי, חיפשתי ברשת.

התשובה לשאלה השנייה מצביעה לרוב על הסוג. התשובה לשאלה השלישית מצביעה על מה שמחזק אותו. אם תרצו מבנה מסודר יותר, במאמר שאלון חרדה פירטנו מה שאלוני הסינון המקובלים בודקים ואיך להשתמש בהם נכון.

מה עוזר, ומה משותף לטיפול בכל הסוגים

הטיפולים משתנים בפרטים, אבל יש כמה עקרונות שחוזרים כמעט בכל סוג.

• הבנת המעגל. ברגע שמבינים מה מדליק, ממה מפחדים ומה מחזק, החרדה מפסיקה להיות כוח מסתורי והופכת לדפוס שאפשר לעבוד עליו.
• צמצום הדרגתי של הימנעות. לא קפיצה למים העמוקים, אלא צעדים קטנים ומתוכננים לכיוון מה שמפחיד.
• ויסות הגוף. נשימה איטית, תנועה, שינה מסודרת. הם לא מעלימים חרדה, אבל הם מורידים את נקודת המוצא. ראו תרגילי נשימה לחרדה.
• עבודה על המחשבות. לא לשכנע את עצמכם שהכול בסדר, אלא ללמוד לראות מחשבה חרדתית כמחשבה, ולא כעובדה.

לגבי טיפול מקצועי, לטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש את הביסוס המחקרי הרחב ביותר לרוב הפרעות החרדה. לחלק מהאנשים מתאים גם טיפול תרופתי, בהחלטה משותפת עם רופא. כתבנו על כך במאמר טיפול תרופתי בחרדה.

המידע כאן כללי ואינו מחליף אבחון. המטרה שלו היא לעזור לכם לשים מילים על מה שקורה, כי מה שיש לו שם הרבה יותר קל להתחיל לטפל בו.

שאלות ותשובות

כמה סוגים של חרדה יש?

ספרי האבחון מונים כמה הפרעות חרדה עיקריות: חרדה כללית, הפרעת פאניקה, חרדה חברתית, פוביה ספציפית, אגורפוביה וחרדת פרידה. חרדת בריאות, הפרעה טורדנית כפייתית ותגובה לטראומה קרובות אליהן ומסווגות בנפרד.

אפשר שיהיה יותר מסוג אחד?

כן, וזה נפוץ. חרדה כללית עם התקפי פאניקה, או חרדה חברתית עם פוביה, מופיעות יחד לא מעט. זו אחת הסיבות שהערכה של איש מקצוע מדויקת יותר מרשימה.

איך יודעים שזו כבר הפרעה ולא דאגה רגילה?

לפי המחיר. אם החרדה נמשכת זמן רב, גוזלת שעות, מובילה להימנעות או פוגעת בשינה, בעבודה ובקשרים, כדאי לפנות לבירור, גם בלי לדעת את השם המדויק.